World Public Library

אני פסיכה וארוס

בת-שבע שפירא

Abstract

אורי ת טרופין: הנפש המתאוו ה לדָבָר והאהבה למילה : על אני פסיכה וארוס מאת : בת -שב ע שפירא בת-שבע שפירא כותבת "אני פסיכה וארוס". הטקסט שלה נטול סימני פיסוק ופתוח לדו-משמעות ולרב-משמעויות שהן לעתים סותרות, וכך גם הכותרת, המכילה רב-משמעיות זו בזעיר אנפין. כיצד יתכן שאני היא פסיכה וגם ארוס? הרי מדובר בשניים שלעולם לא יהיו לאחד – "כשני מקבילים כי רק כך היינו מסוגלים להמריא לגבהים או לצלול אל מעמקי אפלת-השאול בלא להתקרב כי רק כך יכולנו להתמשך זה לצד זה במרחק-קבוע לא נוגעים לא ננגעים ]אולי רק בנצח[", כלומר רק כך, בהיותם נבדלים לעד, ייתכנו הנפש )פסיכה( והאהבה )אמור או ארוס ( . אבל שפירא, בטקסט שהוא הגותי, לירי ואינטרטקסטואלי גם יחד, לא מוותרת על הזיקה למיתוס אמור ופסיכה המופיע במטמורפוזו ת של אפוליאוס, ולא על פרשנותו היונגיאנית של אריך נוימן למיתוס. כך ניתן לקרוא את שם הספר "אני, פסיכה וארוס" ולמצוא בטקסט את שלוש הדמויות הנפרדות הללו ודמות אניגמאטית משמ עותית נוספת – העיר, שהיא פרוצה ואסורה כאחת ומחולקת לעיר תחתיות ולעיר עילית, ועוד דמויות המהדהדות בחלקן את המיתוס: האב שעקד את בתו לצוק, האם המתה-חיה \ החיה-מתה, שהיא ספק האם הגדולה אפרודיטה, ספק אמה הפרטית של המחברת, הסבתא, הבת-התינוקת, פרי האהבה העיוורת הלילית של פסיכה וארוס, ועוד דמויות מיתיות כגון איקרוס המתאחד עם ארוס בצלילתו מטה-במות ו . "אני" – היא המחברת ש"חשה צורך לדייק במילותיה כך שהן תשקפנה את המציאות ככל האפשר – אף שהיא יודעת שמן הנמנע הוא." המחברת נמצאת לכאורה מחוץ לסיפור, ומבקשת להתמיר את הבליל הכאוטי של האירועים וההוויות למלים, אבל המלים הנוסקות מעלה אינן יכולות להוויה הפרה-לשונית, לכאוס ולרסיסיו, לתוהו ולאופל )הארוטי( הבולע כל. ובכל זאת, לכתוב את התוהו, לדובב את הכאוס ולתמלל או למולל את ההוויה, הם תמות שסביבן סובב טקסט זה. למולל את ההוויה – משום שהצורה, כפי שמעיד המוטו לספר, לא עוד אוכפת עצמה על החומר ומצרינה אותו, אלא משתנה בעצמה. כך גם "המציאות" אינה אלא "סיפור שהוא אמיתי וגם לא -אמיתי – מעשייה בדויה שנזרעו בה פה ושם פירורי-ממשות כדי לתת בה סימנים". הכל עובר מטמורפוזות בטקסט זה, במין הדהוד לסיפו ר אמור ופסיכה המיתולוגי שמופיע במטמורפוזו ת לאפוליאוס . "אני" זה הוא המחברת, אך הוא גם פסיכה, הנפש המעונה והלא מו

Read this work at the World Public Library (library card needed).